כף החיים על אורח חיים צ״ה:י״א

יא) שם ויחשוב כאילו עומד בבית המקדש וכו' בפ' אין עומדין פי' הר"י הא דאמרינן המתפלל צריך שיהיו עיניו למטה ולבו למעלה ר"ל שיחשוב בלבו כאילו עומד בשמים ויסיר מעליו כל תענוגי העוה"ז וכל הנאות הגוף כמ"ש הקדמונים כשתרצה לכוין פשוט נשמתך מעל גופך, ולאחר שיגיע לזה יחשוב ג"כ כאילו עומד למטה בביהמ"ק מפני שעי"ז תפלתו רצויה עכ"ל, והביאו ד"מ אות ב' נו"ש אות ב' וכתב שם הנו"ש ויזהר מאד בזה ויוסיף חרדה ואימה גדולה כשיזכור שהוא עומד בשמים ששם עומד שורש חיי נשמתו ויתביבש ויכלם מלחשוב דברים אחרים וישים נגד עיניו במ"ש בזוהר דמאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקה גורם לאסתלקא מעלמא עד לא מטי זמנוי, הבט נא וראה שעי"ז גורם לעצמו שימות בקצרות שנים יען שהוא מדבר עם המלך מלכו של עולם ולבו בל עמו ע"כ יתחייב ראשו למלך ב"מ עכ"ל, אבל אם משים דעתו שהוא עומד לפני המלך הגדול ובעי ומתחנן לפניו ומכוין בתפלתו ממשיך חיים נצחיים לשורש נשמתו ומאריך חיים, ועוד עיין לקמן סי' צ"א אות א' ואות ה':