כף החיים על יורה דעה א׳:כ׳

ך) זקן ומי שידיו מרתתין הן מכח חולשא או מכח טבעי שג"כ ידיהם כבדות ששחיטתן רובה דרסות המה אעפ"י שאמרו ברי להם שלא דרסו אין נאמנים מפני שהם עלולים בכך. לה"פ או' ל"ה. בל"י או' כ"ג. ולא מהני אחד עומד ע"ג דאפשר שעומד ע"ג לא ירגיש. דעת קדושים לקמן סי' כ"ד או' א'. דר"ת או' קי"ד. אמנם בתשו' נוב"י מה"ת חי"ד סי' א' השיב על דברי לה"פ הנז' והעלה להלכה דבאומר ברי לי אין לאסור שחיטתו למפרע רק לכתחלה מעבירין אותו מלשחוט יעו"ש. והב"ד פ"ת או' ג' רו"ח או' י"ב. תיו יהושע שאלה ל' כר"ש או' ג' יד דוד בהגה"ט או' כ"ז. וכ"ש לענין בדיקת הסכין דצריך הרגשה גדולה וכשהאצבע מרתת א"א לאדם לכוין יפה בפגימה. זר"א ח"ג חי"ד סי' ף'. ולדידי גם לבדיקת הריאה יש לחוש דמפרק הסרכות תו"ז. סי' ו' או' ג'.