כף החיים על יורה דעה א׳:ל״ט

טל) וכל וכל זה מיירי דוקא ברב העיר שלא לימד לשוחט כלל אלא שנותן לו רשות וקבלה מידו לעד ולראיה איך הוא שוחט ובודק שיכול כל אדם לאכול משחיטתו ולכן אסור ליקח ממנו שכר דהוי כאלו נוטל שכר על עדותו שמעיד עליו אבל המלמד לאדם דעת לידע בהרגשות הסכין ובהשחזת הסכין ובאימון ידים לשחיטה שלא ינבל בידו וכן בבדיקת הריאה בכל חקותיה פשיטא דמותר ליטול שכר אעפ"י שנותן לו רשות וקבלה דלא מחזי כאלו נוטל שכר על עדותו דכ"ע ידעי שזהו שכר טרחו שטרח עמו ימים אין מספר עד שנעשה בקי ומומחה באימון שחיטה ובדיקה וכן נהגו בכל המקומות שהשוחטים המלמדים לאחר לשחוט ולבדוק ונותן לו רשות בכתב קבלה שנוטל שכרו משלם. שו"ג או' יו"ד. זב"צ או' י"א.