כף החיים על יורה דעה א׳:ס״ג

סג) על של עתם באתי לעורר לבות החרדים אל ה' כי ראינו כמעט חזר הדבר ליושנו בפרוץ הדבר אם מפאת נותני הקבלה שיבא א' מן הנוה מאחרי הצאן ואינו יודע שום ספר רק שמכוין בשאלות השחיטות אף לא כולם ושוחט ג' עופות ולפעמים אף אם מקלקל א' מהם שוחט אחרת במקומה והרב נכנס עמו לפנים משורת הדין ונותן לו קבלה. ואם מפאת המקבלים כי יש שאינם חוזרים תמיד להיות בקיאים גם ממהרים לשחוט בלי בדיקת הסכין יפה יפה ואין דורש ומבקש להשגיח עליהם הביטו נא וראו מ"ש היש"ש (פ"ק דחולין סי' ט"ל) בשוחט מתא שמחמת המהירות לא הרגיש בפגימת הסכין יעו"ש וכן שמעתי כמעשה זה אירע כמה פעמים והנה בקל יכול לפגוע באיסור חמור ומבואר בזוהר (פ' שמיני דף מ"א ע"א) שמטמא נפשו ואין לו חלק בקדושה ולכן נ"ל שכל אשר נגע יראת ה' בלבבו לא יאכל בשר כ"א באחד מג' פנים או שבקי בשוחט ההוא ונתברר לו שיש בו כל המדות שנתבארו או שהוא בעיר שראשיה יראים ושלמים ומדקדקים במצות שבודאי לא הקימו הבלתי ראוי או שעכ"פ יבדוק הסכין של אותו שוחט ששחט בשר זה בעצמו טרם יאכל. גם ישאל לבני מתא אם אינו רגיל בשכרות או שאר רוע מעללים. שמ"ח או' ח' זב"צ או' כ"ד.