כף החיים על יורה דעה י״א:י״ז

טוב) [סעיף ב'] השוחט בשבת וביוה"כ וכו' ומוקי לה בגמ' (חולין ט"ו ע"א) בשוגג ופריך ומי מצית מוקמת לה בשוגג והא אעפ"י שמתחייב בנפשו קתני ה"ק אע"ג דבמזיד מתחייב בנפשו הוא הכא דבשוגג שחיטתו כשרה ומשמע דבמזיד שחיטתו פסולה וכ"נ מדברי הרמב"ם פ"א מה' שחיטה אבל התו' (שם דף י"ד ע"א) על מאי דבעי לאוקמא בגמ' אפי' במזיד תימא אי במזיד היאך שחיטתו כשרה והא מומר לחלל שבתות אסור לאכול משחיטתו וי"ל דהתם בפרהסיא והכא בצינעא ועוד י"ל דמשום פעם א' לא חשיב מומר. ב"י. ב"ח. וסיים הב"ח ולענין הלכה נראה לפסוק כמ"ש התו' ורבינו הטור והרשב"א דאפי' במזיד שחיטתו כשרה וכ"מ מלשון הש"ע שכתב כלשון הטור ולא כלשון הרמב"ם יעו"ש. וכ"כ הפרישה או' א' ט"ז סק"ב. כנה"ג בהגב"י או' א' אלא שיש חילוק בין שוגג למזיד כמ"ש באו"ח סי' שי"ח סעי' א' יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד.