כף החיים על יורה דעה י״ד:ח׳

ח) שם. ניתר בשחיטת עצמו. בין החזיר הראש והיה בפנים בשעת שחיטת אמו או לא לעולם מהני ליה שחיטת עצמו בחוץ. ואם אינו יודע אם היה בשעת יציאת הראש בן ט' או פחות אם חי עד יום ח' מיום שיצא כל הגוף יש להתיר כדין שאר בהמות הנשתהים כמ"ש סי' ט"ו. ואם ידוע לו שהוא פחות מבן ט' אין להתיר עי"ז דסתמיה אינו בר קיימא. שמ"ח או' א' ער"ה או' א' ועיין לעיל סי' י"ג או' מ'.