כף החיים על יורה דעה י״ח:מ״ה

מה) וכתב הרשב"א במשמרת הבית דף ז' ע"א בשם הראב"ד דיש לרחוץ הסכין קודם בדיקה שהדם פעמים נקרש בתוך הפגימה והעיד הראב"ד שכן אירע לו מעשה שבדק ולא מצא פגימה ואח"כ כששכשך במים מצא פגימה יעו"ש. ש"ך ס"ק י"ד פר"ח או' י"ד. לה"פ או' ט"ו. כריתי או' י"ב. מיהו התב"ש או' י"ט כתב שמעולם לא ראה מי שדקדק בכך וע"כ לחלק יצא דדוקא אם לא בדק הסכין מיד אחר שחיטה מחמת איזה סיבה אז צריך לרחוץ הסכין ואח"כ לבדוק אבל לדידן דבדקינן הסכין תיכף אחר אחר שחיטה א"צ לרחוץ יעי"ש. וכ"כ השפ"ד או' י"ד וע"כ כתב דאחר השחיטה מיד אין לחוש לדם שעל שע"ג הסכין יעי"ש ור"ל שמותר לבדוק הסכין בעוד שהדם לח על הסכין. וכ"כ הקומץ או' י"א. זב"ר בתמידים או' ל"א. דע"ק או' י"ג. מנ"י או' י"ב. יד אליהו או' כ"א, אלא שכתב שם המנ"י דיש חולקים בזה ומצריכים דוקא להרחיצו במים ואח"כ יבדוק דחיישינן שמא יקרוש הדם וכן יש לנהוג עכ"ל. וכתב בזב"צ או' ל"ה דמנהגם בעיר בגדאד יע"א לקנח הסכין אחר שחיטה בסמרטוט דק וברוק יפה יפה עד שתתקנח היטב וזה מועיל כמו רחיצה לדידהו.