כף החיים על יורה דעה י״ט:א׳

א) [סעיף א'] השוחט צריך לברך וכו' ואם שחט ולא בירך כשרה. כ"כ הרמב"ם פ"א מה"ש והרא"ש והמרדכי בריש חולין ודלא כהלכות אלדד הדני שכתב אם שחט ולא בירך פגול הוא וגם דלא כדכתב המרדכי בפ' כסוי הדם שמצא ראבי"ה בתשו' הגאונים דמי ששחט והזיד ולא בירך אסור לו לאכול ממנו אבל לאחר מותר והוא חייב מלקות. ב"י. וכ"כ הש"ך סק"א בשם כמה פו' דאפי' הזיד ולא בירך כשרה אפי' לעצמו יעו"ש. וכ"כ שכנה"ג בהגה"ט או' ג' פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' בל"י או' ג' כריתי או' א' שמ"ח או' א' שו"ג או' א' מיהו היכא דהעם פרוצים במצות כסוי הדם שאינם מכסים כדין או שאינם מברכין על הכסוי או על השחיטה יש לקנסו ולחייבו מלקות וגם יש לאסור לו השחיטה (להעובר אבל לאחרים מותר) משום מגדר מלתא. כ"מ ברש"ל פ' כסוי הדם סי' י"א. וכ"כ הלה"פ שם. בל"י שם. שמ"ח שם. וכ"כ הש"ך לקמן סי' כ"ח סק"ג. שפ"ד בסי' זה או' א' קומץ או' א' זב"ר סי' י"ח בתמידים או' ג' מנ"י או' א' זב"צ או' א'.