כף החיים על יורה דעה י״ט:מ״ב

מב) [סעיף ה'] אם רוצה לשחוט הרבה צריך ליזהר שלא לדבר וכו' וי"א דשיחה בין שחיטה לשחיטה לא הוי הפסק. והסכמת הפו' דהוי הפסק וצריך לחזור ולברך. ש"ך סק"ז. אבל הט"ז סק"ט כתב הגם דצריך ליזהר שלא לדבר בין שחיטה לשחיטה מ"מ אם הפסיק בשיחה לא יברך פעם אחרת דק"ל כי"א אלו דספק ברכות להקל. וכ"כ התב"ש או' י"ט. מש"ז או' ט' שו"ג או' י"ב וכתב וכן נהגו דאעפ"י שמדברים בין שחיטה לשחיטה אין חוזרין ומברכין. וכ"כ זב"צ או' כ"ד דכן מנהג עיר בגדאד יע"א דאין מברכין פעם שנית משום הפסק שיחה משום ספק ברכות החמור. וכן כתבנו באו"ח סי' י"ח או' ז' דסב"ל אפי' כנגד מרן ז"ל ואפי' כנגד הרוב יעו"ש.