כף החיים על יורה דעה י״ט:נ״ד

דנ) [סעיף ח'] היה שוחט חיה או עוף ודעתו לשחוט עוד ושכח וכיסה ובירך וכו' אם השכחה היתה שטעה בדין שהיה סבור שהיה צריך לכסות ולברך בין שחי' לשחי' הרי לא כיון לפטור כסוי השני בברכה ראשונה וצריך לחזור ולברך. וכן אם השכחה היתה שהיה סבור שאין לו לשחוט עוד גם בזה הוי נמלך לגבי כסוי השני וצריך לחזור ולברך. וכ"כ הלבוש וט"ז. אבל אם השכחה היתה בלי שום כונה כלל אלא ששכח וכסה בסתם א"צ לחזור ולברך. ובכל הני גווני א"צ לחזור ולברך על השחיטה שהרי בשעת ברכה היה דעתו לשחוט עוד. פר"ח או' י"ב. זב"ת או' ל"ב. אבל השמ"ח או' י"ח כתב דאם השכחה היתה שטעה בדין וכו' גם הכסוי א"צ לחזור ולברך ואם השכחה היתה שהיה סבור שאין לו לשחוט עוד אז יש לחלק דאם שוחט אח"כ מין אחר צריך לברך על הכסוי ואם מאותו המין אין לברך יעו"ש. וכ"כ זב"ר בתמידים או' ל"ב. מנ"י !או' ט"ז.