כף החיים על יורה דעה ב׳:ג׳

ג) וכן שחיטת מין והוא הכופר בתורת מרע"ה נבלה ושריא בהנאה וכמ"ש הרמב"ם בפ"ד והרשב"א בחי' אבל מין דהיינו שנעשה כומר לע"ז בין גוי בין ישראל סתם מחשבתו לעכו"ם ושחיטתו אסורה בהנאה כדתניא בפ"ק דחולין שחיטת מין לעכו"ם. פר"ח שם. זב"ת שם. ואפי' עורה ועצמותיה וקרניה וטלפיה ופירשה אסורים בהנאה. שמ"ח שם ותב"ש או' ד' ומ"מ בדיעבד היכא דאתא ליד ישראל יש להקל בהנאה במקום הפסד בסתם שחיטתו ששחט לשלחנו ולא שמעיניה דחשיב לע"ז דאינם אדוקים כ"כ בזה"ז אפי' הכומרים שנאמר סתם שחיטתן לע"ז. ודוקא אם שחט הכומר אבל הרגה מותרת בהנאה דאין דרכן לע"ז אלא דרך שחיטה. ועוד נ"ל דבמקומות שדרכן לנחור ולהרוג למאכלן וראינו דשחטה הכומר א"כ מוכחא מילתא דלע"ז קעביד ובכה"ג יש לאסור בהנאה. שמ"ח שם.