כף החיים על יורה דעה ב׳:ט׳

ט) שם. מומר אוכל נבילות וכו' פי' שהעידו עליו עדים שאכל נבילה במזיד ואפי' פעם א' ולא מיבעיא היכא דראוהו מחזר אכשרה ולא מצא ואכל נבלה פשיטא דזהו לתאבון מקרי אלא אפי' ראוהו אוכל נבילה סתמא במזיד מ"מ תלינן דלתאבון עשה שלא מצא כשרה ותאב הוא לאכול בשר. וה"ה נמי אם שכיח הנבילה בזול יותר מדהיתר וחס על ממונו ואכל נבילה תלינן אלו היה שכיח ליה התירא כמו איסורא לא היה שביק התירא ואכיל איסורא ולתיאבון מקרי. שמ"ח או' ב' זב"צ או' ד' ועיין שפ"ד או' ד' שכתב דדוקא מומר לאכול נבילות אפי' פעם א' בודק סכין ונותן לו הא מומר לטריפות בפעם א' א"צ בדיקת סכין יעו"ש והיינו אם יודעים בו שיודע השוחט בסכין פגומה הוי נבילה ואינו אוכל נבילה הא לא"ה לא שנא.