כף החיים על יורה דעה כ״ג:מ״ו

מו) [סעיף ה'] אחר ששחט רוב א' בעוף וכו' הגה. ואפי' בדיעבד המנהג להטריף ולכן אם לאחר ששחט רוב שנים שוהה הבהמה או העוף למות יכנו על ראשו וכו' מנהגינו כשישאר מיעוט מן הסימנים שלא נשחט בושט או בקנה בבהמה או בעוף מושיט אצבעו בין הסי' לצואר ופוסק אותו המיעוט באצבעו תכף ומיד בשעת שחיטה. כן המנהג פשוט אצלינו מן השוחטים הקדמונים. ונהגו כן משום דאפי' לס' ההגה שפוסל שהייה במיעוט בתרא אפי' בדיעבד ה"ד אם עשה כן דרך שחיטה משא"כ בעוקר ביד לאו דרך שחיטה כלל והרי הוא כמכה על ראשה כדי שתמות וכמ"ש הפר"ח או' ט"ו משם הרשב"א סי' תס"ז שהכשיר בכה"ג אפי' לדעת רש"י יעו"ש. זב"צ או' ל"ד.