כף החיים על יורה דעה ל׳:כ״ד

כד) שם הגה. אבל פחות מזה יש להכשיר וכו' ומ"מ בעי בדיקה לראות אם ניקב הקרום ואם לא בדק הוי ספק טריפה. תב"ש או' ז' שער המים או' ז' זב"ת או' י"ב. בי"צ סוף או' ב' קומץ או' ג' עיני הכהן סי' ב' סוף או' ח' ואפי' נפחת הגלגולת ע"י חולי או מאיזה צד שיהיה צריך בדיקת ראייה להקרום. תב"ש שם. בי"צ בעמ"ז או' יו"ד. עשרון או' ה' ואע"ג דאנן ק"ל דאין אנחנו בקיאים בבדיקת קרום של מוח היינו בנקב משהו של עוף משא"כ בבהמה שא"א שינקוב הגלגולת כ"א דבר שהולך ועב למעלה אפשר לראותו במראית העין ובזה אנחנו בקיאין רק צריך לעיין היטב במראה. תב"ש שם. עמ"ז שם. עשרון שם. ומשמע דבין נפחת ע"י חולי או ע"י מכה אנחנו בקיאין בבדיקה זו אבל החכ"א כלל ט"ו או' א' כתב דדוקא אם יפחת מעצמו מחמת חולי אבל אם נפחת ע"י הכאת קוץ וכיוצא בו דצריך בדיקה מדינא כמו בסי' ל"ב סעי' ו' ולדידן אין בקיאין טריפה. וכ"כ השפ"ד או' ז' דבבהמה אף ניקב בדבר עב כל שאין כסלע בקיאין אנחנו דמסתמא אין דרך דבר עב לנקוב עצם הבהמה שהוא קשה אבל אם ניקב בחץ וכדומה אף בבהמה אין אנחנו בקיאין עכ"ל ואפשר דגם התב"ש ודעמיה יודו בזה דאין אנחנו בקיאין ולא אמרו בקיאין אלא אם ניקב בדבר עב כמ"ש השפ"ד וגם דברי החכ"א יש לפרש כן דלא אמר אין בקיאין אלא בקוץ שהוא דק וכיוצא בו אבל בדבר עב !יודה דבקיאין וכמ"ש השפ"ד ודו"ק.