כף החיים על יורה דעה ל״ה:קנ״ו

קנו) שם. כשיעור עלה הדס וכו' הגה. ויש מכשירין בהיכר או סדק כל שהוא וכו' והשמ"ח שם חולק וכתב דאין להקל כ"א כשהסדק ארוך ברובו של מקום הראוי להיות פרוד למעלה או למטה (ר"ל בין שהסדק מקמא או מגבא) ורחבו ועמקו כל שהוא או אם יש סדק שארכו ועומקו כשיעור אורך ורוחב ט"ד יעו"ש ובתב"ש או' ח' וכ"כ הלב"ש על השמ"ח שם. וכ"כ הבי"צ שם. פרי תבואה או' ו' ביא"ב בלב"ת שם אלא שכתב שם בפרי תבואה דבהפ"מ ושעת הדחק יש להקל אף שאין באורך הסדק כשיעור ט"ד ע"י בודק מומחה שיודע להבחין שזה הסדק אינו מן השריטות הרגילים להיות בריאה ביא"ב בלב"ת שם. וכ"כ בקומץ שם דבהפ"מ יש להקל אפי' אין עמקו כשיעור ט"ד ובהפ"מ ודחק יחד יש להקל אף אם גם ארכו כל שהוא. וכ"כ המנ"י ענף ב' או' ד' וכ"ז לבני אשכנז שנוהגין כדברי מור"ם ז"ל וכתב בהגה להכשיר בהפ"מ בסדק כל שהוא אבל לבני ספרד שנוהגים כדברי הש"ע וס"ל דבעינן דוקא ארכו כט"ד אין להכשיר בשום אופן אם אין באורך הסדק כשיעור ט"ד אפי' בהפ"מ ושעת הדחק רק אם כבר נהגו כך להקל משנים קדמוניות וכמ"ש בדברינו לאו"ח סי' תס"ח או' נ"ו ומשם ואילך יעו"ש.