כף החיים על יורה דעה ל״ז:מ״א

מא) והיינו אם כל הבועא חוזרת למראה ריאה מסתבר שהוא גבשושית ותולין במצוי משא"כ בועא שאין מתכסה רק חציה או מקצתה לא מסתבר כלל שהחציה תהיה גבשושית וחציה בועא אלא מסתבר שכולה היא בועא ואף שחציה מתלבנת אין זה רק מחמת חוזק הנפיחה. לב"ש או' קל"ג. ור"ל דאם יש אצלה רעותא אחרת באופן דהוי תר"ל אין זה מפסיק בין הרעועות וטרפה בי"צ שם או' ז' אי"צ שם בזב"ת סוף או' ג' שבאו' מ"ד. מיהו הבי"צ שם בביאור כתב על דברי הלב"ש הנז' דלמעשה יש לעיין בדין זה. וכ"כ התו"ז סי' ט"ו או' ז' דאם עלה בשר ע"ג הבועא אפי' שלא יתכסה כולה כ"א דוקא במקום הסרכא מכשרינן בה דהרי נתברר לן דאין הסרכא יוצאת מעל הבועא לחוש לנקב הבועא כ"א יוצאה מן הריאה ככל סרכא תלויה היוצאת מן הריאה יעו"ש והב"ד זב"צ או' ל"ו וכתב דבהפ"מ יש להקל אם זה הרעותא שאצל זו הבועא הוא ס"ת וה"ד בס"ת אבל בועא העומדת על קמט וחוזרת קצתה התחתון למראה ריאה יש להטריף כמ"ש הלב"ש בסוף או' קל"ט ודחה סברת אותו חכם המכשיר יעו"ש.