כף החיים על יורה דעה ל״ט:קמ״ז

קמז) וז"ל השמ"ח או' כ"ה והאונות העליונות (ר"ל בין של ימין בין של שמאל דלא כעולת יצחק וכמ"ש בתב"ש או' ל"א) הסמוכות לגרגרת אם א' מהן או שתיהן דבוקות לגרגרת במקום סמיכתן דיבוק גמור אמרינן דכך נבראו וכשר ודוקא שדבוק מעיקרו עד סופו ואין חלון ביניהם גדול כ"כ שיכול להכניס האצבע קטנה לתוך החלון אבל בדאיכא חלון גדול כ"כ גמרינן דאין זה דרך ברייתה רק סרכא. ובאיכא ב' חלונות אפי' אינו מכניס לכ"א כ"א מחט משהו טרפה. והא דבעינן עד סופו ל"ד דאפי' פרודה קצת בסוף כדרך חתוך כשר ובלא שלא יהיה חלון. ונראם דהאי קצת ג"כ שיעורה בפחות מרוחב אצבע קטנה דכל שהוא פרוד כרוחב אצבע קטנה אין זה ברייתה. ויש מקומות נוהגין להכשיר אפי' בפרוד סופו הרבה רק שאין חלון והיכא דנהוג נהוג. ומספקא לי לענין רוחב הדיבוק אי בעינן שיהא כל רוחב האונא הסמוך לגרגרת דבוק בגרגרת או אפי' קצת הרוחב דבוק וקצתה פרוד דכיון שכל ארכה דבוק היינו ברייתה ונראה דאין להקל כ"א כשהפירוד בצדדין פחות מרוחב אצבע קטנה שאז הוי רק היכר חתוך אבל כשיש בצד א' כאצבע קטנה אין זה דבק טוב וכ"ש כשמהודק בצדדי הרוחב ובאמצע פרוד אפי' כל שהוא טרפה. עוד נ"ל דאם אינם דבוקים ממש כ"א כעין סרכא או עור ביניהם המדביקם אע"ג דליכא חלון ואדוקה בחוזק מעיקרא לסופה והסרכא קצרה עד שאין הפרש מן האונא לגרגרת כ"א מעט מזער משהו בעלמא אפ"ה טרפה דדבוקים ממש בעינן כתולדותם ולא ע"י דבר אחר המדביקם דודאי סרכא הוא עכ"ל. והב"ד השפ"ד או' כ"ב. חכ"א כלל י"ג או' כ"ב. ענ"ה סי' ח"י או' מ"ה. פת"ב או' ס"ט ע' ע"א. ביא"ב בשפ"ז או' כ"ט. בי"צ ח"ה או' א' ואו' ב' ובעמ"ז שם. אי"צ סי' י"ג או' ב' ג' ד' ובלק"י שם. מז"ה סי' ט"ל או' ג' קומץ כלל ל' או' ב' זב"ר סי' י"ט או' ד' מנ"י ענף ח' או' א' ב' ד'.