כף החיים על יורה דעה ל״ט:ט״ו

טו) ועיין בתו"ז סי' ח' או' חט"י מה שהאריך הרבה בענין בדיקת הריאה שצריך להוציא תחלה הכרס מן הבהמה ואח"כ יבדוק הריאה מכמה טעמים חדא משום דחיישינן לנקיבת הטרפש וכשהכרס עודנו בתוך הבהמה לא יבדק הטרפש ועוד משום סרכות המצויים בטרפש אל הכרס ועוד משום דהריאה לא תבדק היטב כל עוד שהכרס בתוך הבהמה וע"כ הנהיגו בשאלוניקי יע"א ועשו הסכמה שלא לבדוק ריאה עד שיוציאו הכרס והאריך הרבה בזה יעו"ש והב"ד זב"צ או' ו' וכתב דבעירם בגדאד יע"א הקצבים יש בהם ערמנים ובקיאים בניתוק הסרכות ואם יעשו זאת התקנה שיוציאו הכרס מן הבהמה איכא למיחש שינתקו הסרכות בעת הוצאת הכרס שיש להם חכמה גדולה בענין זה ומחמת סיבה זו חדלו מזה אבל עשו תקנה אחרת להניח אדם אחר שיכניס ידו לתוך בטן הבהמה וימשוך את הכרס מעט לחוץ ויבוא הבודק לבדוק הריאה וכל זמן שהבודק בודק הריאה האדם האחר הזה מושך את הכרס אצלו ובזה יצאו מידי חששות הנז' וכתב וע"כ ראוי לכל יר"ש לעשות כן בעת בדיקת הריאה כדי שיוכל לבדוק היטב.