ספרי הלכה
כף החיים על יורה דעה ל״ט:רצ״ג
חלק מ: סימן ל״ט
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
רצג) שם. או בבשר ובעצם כשרה. משמע דאפי' מיעוט הסרכא בבשר ורוב בעצם כשרה וכמ"ש בב"י וגם משמע דאפי' שאחר שהסירו הסרכא נמצאת שניקבה הריאה כשרה במיעוט בבשר ורוב בעצם אמנם כתב בב"י בשם מהר"י בן חביב דיש חילוק גדול בין ניקבה ודופן סותמתה לנסרכה בלבד כי בניקבה ר"ל שנראה הנקב בעין צריך שתהיה הסרכא מסתבכת בבשר ואם נסרכה לעצם ולבשר יש מתירין ויש אוסרין אמנם בנסרכה לבד כשרה אפי' לדעת הרא"ש כיון שאין הנקב נראה לעין ובתנאי שתהיה רוב הסרכא כנגד הבשר ומיעוט כנגד העצם יעו"ש וכ"כ בתשו' מהרימ"ט חי"ד סי' יו"ד דהלכה למעשה יש לעשות כהכרעת מהר"י בן חביב דבניקבה ממש צריך שתהא סרוכה לבשר לבד ולא לעצם אפי' מיעוט ובנסרכה לבד אם רוב הסרכא כנגד הבשר כשרה יעו"ש והב"ד כנה"ג בהגב"י או' רל"ה. פר"ח או' מ"ט. שה"מ או' מ"ד. וכ"כ הפר"ח או' מ"א ובלבד שיהא רוב הסרכא כנגד הבשר ומיעוטה כנגד העצם וכדלקמן בסעי' כ"ה והסכים לדבריו בשה"מ שם. וכ"כ מהריק"ש בהגהו' על הש"ע סעי' זה. וכ"כ זב"צ או' ר"ל דמנהגם דאין להכשיר כ"א דוקא רובא בבשר ובבהמת ישראל מכשירין מחצה על מחצה.