כף החיים על יורה דעה ל״ט:ל׳

ל) שם בהגה. או בגדיים וטלאים וכו' ובעיר בגדאד יע"א מחמירין הרבה יותר מכל הסברות ומנהגם בנאבדה הריאה וכיוצא כגון בא כלב או גוי ונטלה להטריף את הבהמה ואפי' בגדיים וטלאים וכן מימי עולם ומשנים קדמוניות והטעם הוא משום דהקצבים שלהם אם יתירו להם בזה תיבטל בדיקת הריאה ח"ו דבכל יום ויום יעשו כן ויאבידו הריאה בידים ובמזיד ויאמרו דלאו אדעתייהו וביני ביני תפשה המספחת ותיבטל תקנת רז"ל ובשביל כך תקנו הקדמונים כיון דנאבדה הריאה ולא נבדקה מטריפין בכל ענין ובכל מין בהמה וחיה בין גדולים בין גדיים וטלאים. זב"צ או' ט"ו. וכתב עוד הטעם משום דבעירם בימות החורף מביאין מין צאן מערי פרס שקורין כראד"י והמין הזה רובם ככולם יוצאים טריפות ויתכן במין הזה הוי ספיקא דאורייתא כמ"ש הלב"ש (לעיל סוף או' כ"ד) ואפשר שבשביל כך הנהיגו כן דאם יתקנו דוקא בזה המין אם נאבדה הריאה טרפה ובשאר יהא כשרה לא תתקיים הגזירה באלו הקצבים דמי מפיס ומשו"ה עשו גזירה כוללת ותקנה גמורה כל שלא נבדקה הריאה טרפה עכ"ד.