כף החיים על יורה דעה ל״ט:שנ״ט

שנט) ואני תמהתי על מי שהורה בשום מקום להכשיר הסרכות בנפיחה ובפרט מאלו החכמים האחרונים וכ"ש הבא מחדש לדור במקום שאין נוהגין בנפיחה שודאי זה ממיעוט הבנה ויראת חטא ומגודל לב וגאוה עצומה מאחר שכל הפו' והגאונים ז"ל אמרו שהנפיתה אינה מועלת כשאין מכה בדופן ולא ראינו מי שהורה כן כ"א ר"ת לחכמי מרסלייא אבל רוב העולם וכמעט כולו אוסרים מן הדין לכן שומר נפשו ירחק מהם וכ"ש במקום שלא נהגו והבא להתיר בנפיחה במקומות האלו מנדין אותו ומכריזין על בשרו שהוא טרפה. כנה"ג בהגב"י או' רפ"ג משם מהר"י בירב בתשו' סי' א' וגם הפר"ת או' ל"ב האריך הרבה וגם הביא דברי מהרי"ב הנז' וסוף דבריו כתב דכל דנהוג איסור בנפיחה לא מצו להתיר וכו' דכל המתיר מתיר בלא כרצונו ית' שאין להם התרה ואי עביד התרה ונהוג להתיר בנפיחה מנהג אחרון מנהג בטעות גמור הוא וצריך כפרה ויחזור למנהג ראשון שלא להכשיר הנפיחה וכו' וכל עוד דלא חזר למנהגו הראשון הרי הוא מורד בתורה ובדברי חכמים וכל העוזר בדבר הרי הוא מעמיד דגל השכינה ומונע הטומאה מנפשות עם ה' ומטהר בית אלהינו ומשיב עטרה ליושנה יעוש"ב. זב"צ או' רצ"ב. וכבר כתבנו מזה לעיל על סעי' יו"ד ועל סעי' י"ג בהגה.