כף החיים על יורה דעה ל״ט:ת״ג

תג) וכגון דא צריך לאדועי לשו"ב שלפעמים הוא ניתק ממקום למקום או למדינה אחרת והוא רוצה לנהוג בדבר התלוי במנהג כמו שראה מרבו במקום הראשון וזה לא יתכן דלאו במנהג הבודק תליא מילתא כ"א במנהג המקום וצריך לחקור אחר מנהג המקום שהוא שם עתה ואם א"א להוודע לא יסמוך על מנהגו דמקדם רק יעשה כדינא. שמ"ח או' ע"ב. פת"ב או' קע"ג. מנ"י ענף ך' או' ה'.

דיני תר"ל לסי' ט"ל

א) סרכא שלא כסדרן הצריכה מיעוך רעותא גמורה מקרי ומצטרף אפי' עם רעותא כ"ד להיות תר"ל. בי"צ בדיני תר"ל לסי' ט"ל או' א' ביא"ב בדיני תר"ל לסי' ט"ל או' א' והיינו לנוהגים להקל במו"מ כמ"ש בהגה סעי' י"ג אבל לנוהגים לאסור כפסק הש"ע סעי' יו"ד בלא"ה סרכא שלא כסדרה טריפה אפי' בלא רעותא כ"ד.

ב) ס"ת ואינה דבוקה למקום אחר וכן סרכא ממקום למקום באותה אונא או באותה אומא עצמה סתם רעותא מקרי. ואם אזלא ע"י מיעוך לא מקרי שום רעותא. בי"צ שם. ביא"ב שם. ולדעת הט"ז סי' ל"ז סק"ב אפי' עוברת ע"י מו"מ נמי רעותא מקרי. ביא"ב שם. וכ"ש לנוהנים לאסור במו"מ דרעותא הוי. ועיין בזה סי' זה סעי' ח' וסעי' ט'.

ג) סרכא שנפסקה בהכנסת יד הבודק בנחת לבדוק ולא נודע מקומו איה זה. או בהגבהה כ"ש אעפ"י שלא התירו אלא בבהמת ישראל אינה אלא רעותא כ"ד. בי"צ שם. ביא"ב שם כזו' ב' ועיין סעי' י"א וסעי' י"ג. והפרש בין רעותא סתם לרעותא כ"ד עיין בדיני תר"ל לסי' ל"ז או' ב'.

ד) דלדולים המצווים בשפולי ריאה לא מקרי רעותא. ומ"מ אפשר דמקרי עכ"פ רעותא כ"ד והכל לפי ראות עיני הבקיאים. בי"צ שם. ואם הם סרוכים זל"ז אפשר דהוי רעותא סתם. ביא"ב שם או' ג' ועיין סי' זה או' קס"ג ואו' קס"ד.

ה) סרכא מחתוך לחתוך לא הוי רעותא ואם יש תחתיה בועה או אטום כשרה ולא הוי תר"ל כמ"ש לעיל בסי' זה או' ע"ד ואו' ע"ו יעו"ש.

ו) סרכא בכסדרן ומאותה סרכא יוצא סרכא תלויה שלא נדבקה לשום מקום או דבוקה להסרכא עצמה זה נקראה סרכא כפולה וכשר ולא מקרי רעותא לענין שיצטרף לשאר רעותא. בי"צ שם או ה' ביא"ב שם או' י"ב. זב"צ בדיני תר"ל או' ז' ועיין לעיל או' צ"ט ואו' ק"ד.

ז) ואפי' אם הס"ת היוצאת מתוך סרכא דבוקה בכסדרן והדבוקה יוצאת מבועא דהוי ג' רעותות כשרה בהפ"מ. בי"צ שם. ביא"ב שם. וכ"כ לעיל או' ק"ה אלא ששם כתבנו אפי' בלא הפ"מ יעו"ש.

ח) אם יוצא ס"ת מקרום שקורין טיל"א כשרה ולא מיקרי שום רעותא. בי"צ שם או' ז' ביא"ב שם או' ט"ז. ועיין לעיל או' צ"ד ואו' צ"ה.

ט) קרום זה במקום שהוא כשר אפי' יש תחתיו בועא או שאר רעותא כשר דאין הקרום רעותא כמ"ש לעיל או' צ"ז יעו"ש.

י) ואפי' אם יוצא ג"כ ס"ת מהקרום הנז' כשרה אבל אם ניכר שהתלויה יוצאה מהחיתוך אם יש תחתיה או אצלה סמוך בועא או שאר רעותא הוי תר"ל כמ"ש לעיל או' צ"ח.

יא) ואם נסתפק אם הסרכא היא בגב או בחיתוך אע"ג דמכשרינן הוי רעותא ואם יש עוד איזה רעותא כגון בועא וכה"ג הוי תר"ל וטרפה כמ"ש לעיל או' קי"א יעו"ש.

יב) בשר בלוי דמכשרינן אחר הנפיחה לא הוי רעותא ואם יש תחתיה עוד רעותא כגון גבשושית או קמט וכיוצא לא הוי תר"ל וכשרה. וי"א דהוי רעותא ובהפ"מ יש להכשיר כמ"ש לעיל או שפ"ג יעו"ש.

יג) אם נמצא על הריאה מליאה ליחה מבחוץ (שקורין שלופרי"ק) שצריך לבדוק אחר נקבים אף אם בדק ולא מצא שם נקבים מ"מ רעותא מקרי ואם יש תחתיו רעותא אחרת הוי תר"ל וטרפה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח סוף או' ל'. בי"צ שם בדיני תר"ל או' י"ז. קומץ בדיני תר"ל או' קל"ה שבאו' ש' זב"צ בדיני תר"ל או' ט' ועיין לעיל או' ט"ז ואו' טו"ב.

יד) מיהו אם כשהכניס הטבח ידו לבדוק הריאה הרגיש שיש ליחה הנז' שקורין שלופרי"ק וכשהוציא הריאה לחוץ לבדוק אחר נקבים הלכה הליחה הנז' ולא מצאה לא מקרי רעותא ולא הוי תר"ל. זב"צ שם או' ט"ז.