כף החיים על יורה דעה ל״ט:פ״ה

פה) שם בהגה. וכן אם יש כמין קרום בין אונא לאונא או בין אומא לאונא כסדרן וכו' משמע דדוקא כסדרן וא"כ יש לאסור אם אין הקרום מחתוך לחתוך אלא מחוד לחוד אלא שהב"י כתב מנהגינו להכשיר אם הקרום מחידוד לחידוד ומדברי רמ"א משמע דלא ק"ל הכי אלא כסדרן ממש בעינן. ט"ז סק"ז. וכ"כ הפר"ח או' י"ב להחמיר אם הקרום הוא בין חוד לחוד זולתי במקום שנהגו בו היתר ובבהמת ישראל. וכ"כ הלה"פ או' כ"ד. זב"ת או' כ"ב. והתב"ש או' כ"ז כתב דאפי' נהגו לאו מנהגא הוא כ"א בדידעי שהרבה בהמות שכיחי בקרום זה מחוד לחוד במקומם אבל אם הוא לפרקים יש לבטל מנהגם ולאסור. וכ"כ הפת"ב או' נ"ב., לאסור אם הוא מחוד לחוד. בי"צ ח"ג או' ה' מז"ה שם או' י"ד. קומץ כלל כ"ט או' יו"ד. זב"ר סי' י"ח או' י"ב. מנ"י ענף ה' או' ה' אמנם התו"ז סי' ע"ט או' ך' כתב דמנהגם כדברי ב"י להכשיר בכל אופן ומעולם לא ראה שום בדיקה לקרום זה אם בתוך החידוד או בשפול כל דליכא שום פילוש או חלון משום דכך רביתא אבל אם איכא חלון או נקב ואינו בתוך החתוך טרפה. וכ"כ זב"צ או' ע"ו דמנהגם להכשיר. וא"כ בענין זה כל מקום לפי מנהגו.