כף החיים על יורה דעה ל״ט:צ״ב

צב) לפעמים נמצא ב' אונות דבוקים או מקצתם או כולם ובודאי דזה הדיבוק הוא סרכא ולא קרום שדרך הקרום להיות רחב וניכר כמין עור דק אבל דיבוק זה שהם דבוקות שניהם יחד בלא קרום ודאי טרפה אם דבוקה בחוד. מטה יוסף ח"ב בדיני ריאה סי' ו' זב"צ או' פ"ו. צג)

צב) שם בהגה. יוצא מעיקרו עד אמצעיתו וכו' לאו דוקא עד חציה אלא אפי' עד ראשה כשרה כל היכא דליכא חלון. ב"ח. ט"ז סק"ז. ש"ך ס"ק ט"ז. כנה"ג בהגב"י או' נ"א. פר"ח או' י"ג. לה"פ או' י"ד. שמ"ח או' י"ז. חכ"א כלל י"ג או' ט"ו. וכתב שם השמ"ח דאפי' אם קרום הנז' בא עד הראש דהיינו השפולי והשפולי בכלל כשרה. מיהו הלב"ש או' ס"ה כתב לדחות דברי השמ"ח הנז' וסיים דחלילה להקל בקרום בכה"ג רק עד השיפול ולא עד בכלל. וכ"כ פת"ב או' ן' דאם הקרום דבוק גם בשפולי האונות יש להחמיר ולהטריף אם לא במקום שנהגו להקל בזה. וכ"כ המז"ה שם או' י"ד דאם הוא דבוק גם בשפולים יש להטריף. וכ"כ הקומץ כלל כ"ט או' יו"ד. זב"ר סי' י"ח או' י"ב. ומיהו משמע מדברי הפו' הנז' דהיינו לדעת האוסרים בקרום אם הוא מחוד לחוד וא"כ ה"ה בשפולי אבל לדעת המתירים מחוד לחוד ה"ה בשפולי וע"כ כתב זב"צ או' ע"ז דמנהגם להכשיר בקרום הנז' מראש האונא ועד סופה ואפי' השפולי בכלל. וכ"כ לעיל סוף או' פ"ה דהנוהגים להתיר מחוד לחוד מתירים גם בהגיע לשיפול.