כף החיים על יורה דעה ד׳:כ״א

כא) ונראה דהגם דהגוי אומר בפיו שהוא עושה ישראל שלוחו לשחוט לע"ז דאין דבריו מועילין כיון דישראל לא מכוין להכי ואפי' חושב הגוי וטועה בדעתו שישראל מכוין לעשות שליחותו לית לן בה ועכ"פ בעינן דישראל אם ישמע דברי הגוי שישלול הדבר מדעתו לבל ימשך דעתו בשעת שחיטה להכי ומן הראוי טוב הוא שיוציא גם מדעת הגוי כי הוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב אלא שאין הדבר מעכב אלא כל שאין דעתו כן מחשבת הבעלים לאו מחשבה היא. פר"ת או' ד'.