כף החיים על יורה דעה ד׳:ל״ו

לו) שם הגה. ואם התרו בו וכו' היינו שהודיעו לו ששוחט לע"ז במיתה והוא מ"מ עשה כיון שמסר עצמו למיתה ודאי לא כוין לצערו ואע"ג דבזה"ז אין דנין ד"נ ואיכא למימר דלא חש להתראתם דידע דלאו מידי קעבד רק לצעורי מ"מ כיון דבזמן סנהדרין היו ממיתין אותו ולא היה ניצול בטענת לצעורי דלאו כל כמיניה כיון דעבר התראה השתא נמי אמרינן אי לא היה כונתו לע"ז לא הוה עביד מידי שיתחייב מיתה מדינא ולהכי אסורה אפי' בהנאה. שמ"ח או' ט' אבל אם התרו בו סתם אל תעשה כך שאסור הוא עדיין אני אומר דלאו מידי קעביד אלא שלא רצה לגלות דעתו. תב"ש או' ט"ו.