כף החיים על יורה דעה מ״א:נ״ד

דנ) איש א' קנה חתיכת כבד מן הטבח והניחו בביתו ואחר ב' או ג' שעות מצא מסמר תחוב בסמפון א' שבו וצד העב מהמסמר הוא לצד חלל הבהמה וחודו לצד הראש של בהמה והביאו הקונה להטבח והשיב הטבח שאינו יודע רק שקצת תימה בעיניו אם היה מתחלה איך לא הרגיש. ואותו המסמר לא היה בו חלודה. ושאלתי להקונה ההוא אם מצויים בביתו מסמרים כאלו ואמר שיש לו למכור ודמות מסמר זה ממש כמותם והוריתי דהבהמה שריא והקונה אסור לאכול ממנה ואותה חתיכת הכבד אסור לכל אדם. לב"ש בחי' דינים ליו"ד או' כ"ב. והסכים לדבריו הרב טו"ט מה"ת ססי' קס"ט. אלא מה שאסר הלב"ש להקונה עצמו כתב עליו טו"ט שם דאי איכא הפ"מ להקונה כגון דנמלח עם בשר וכדומה יש להתירו גם לדידיה. יעו"ש. זב"צ או' מ"ד.