כף החיים על יורה דעה מ״ב:י״ד

יד) שם. וטועמו בלשונו וכו' ואע"ג דאסור לטעום דבר איסור וכדלקמן סי' ק"ח (סעי' ה' בהגה) י"ל דשאני התם דצריך טעימה ממש משא"ך הכא דסגי !בלהיכא בעלמא. פר"ח או' ה' זב"ת שם. זכרון יוסף ססי' ד' פ"ת או' ד' והש"ך סק"ד כחב הטעם משום דקרוב הדבר שיטעום טעם מרה. מיהו המנ"י על תו"ח סי' פ"ח או' ג' כתב דאם לוחך בכבד צריך שידיח תחלה מן דם בעין שעליו. והב"ד השפ"ד או' ו' וכתב ופשוט הוא. וכ"כ התב"ש או' ד' חגורת שמואל או' ט' וכן הסכים המחב"ר או' ל"ב ואו' ל"ח אלא שלא כתב להדיח אלא לקנח יעו"ש. זר"א או' קכ"ב. ענ"ה סי' כ"א או' ח' בי"צ בתה"ב סוף או' ב' שבאו' ג' והתו"ז סי' ע' או' כ"ו כתב דאם מקנח ליה להעביר הדם גם המרירות מעבירו ומה הועילו חכמים בתקנתם ולמה שחששו לאיסור דם אין לחוש דטועם ופולט הוא תכף עם רוק הרבה עמו דהמרירות והמאיסות מסייע לפלוט תכף וכו' אלא דעכ"פ רבו האוסרים וכדי לחוש לדעתם הנה טוב שיקנח יעו"ש. ולפ"ז גם כשקורע הכבד ש"ו לטעום מבפנים צריך לקנח הדם שעליו ואח"כ לטעום. ועיין לקמן סי' ס"ט או' ק"ט.