כף החיים על יורה דעה מ״ד:כ״ה

כה) שם הגה. מכת חרב דינו כלקותא. הרבה פירושים נאמרו בזה. י"א דהיינו שנבקעה לשנים דוקא וטרפה. ב"ח. ט"ז סק"ה. פר"ח או' ה' וי"א דמכת הרב היינו בכח כדרך שמכין בחרב והיינו לקתה הכוליא אבל נחתך בנחת כשר. ש"ך סק"ז. תב"ש או' ד' וכתב דהיינו אם נחתך במכה בכח עד מקום החריץ הוי לקותא. וי"א דמכת חרב היינו שהכה בחרב ועשה בה פצעים פצעים דמוליד חום וארס וטרפה. כריתי או' ז' ופליתי או' ה' והסכים לדבריו המחב"ר או' י"ט וכתב דהיינו שהגיעו הפצעים עד הלובן. וכתב זב"צ או' כ"א דיש להחמיר כג' הפירושים והיינו כל שהגיע ללובן שבתוך החריץ יש להטריף ואם לא הגיע יש להכשיר.