כף החיים על יורה דעה מ״ד:ל״ז

לז) שם. ואם נמצא בה דם דינם כמים. ודעת רש"ל פא"ט סי' פ"ז לאסור בנמצא בה דם. והכריתי או' ט' כתב דדוקא אם נשאר כשיעור כוליא שלם והנשאר נימוק והיה לדם או שרק מראהו כדם ואין בעצמותו דם יש להכשיר. אבל דעת הב"ח להתיר כדברי הש"ע. וכ"ה דעת הט"ז סק"ט. שה"מ או' ט' זב"ת או' י"ג. וכ"פ חכ"א כלל י"ח או' י"ז. בי"צ או' ז' ומיהו משמע מדברי הש"ע דאפי' אם הגיע הדם ללובן שלה דהיינו דגם הלובן נהפך לדם כשרה כמו במים זכים אבל התב"ש או' ז' חולק וכתב דאם גם הלובן נהפך לדם אין להקל. וכ"כ שה"מ שם. זב"ת שם. חכ"א שם. בי"צ שם. ומיהו לדעת הט"ז שכתבנו לעיל או' ל"ד גם לדעת הש"ע בעינן שישאר קצת מן הלובן קיים כמו במים זכים אבל אם נהפך כל הלובן שבתוך החריץ לדם יש להטריף וכ"כ המש"ז או' ט' ולכן בכה"ג דאיכא מטריפין בנהפך לדם יש להחמיר כדברי התב"ש ובעינן שיהיה כל הלובן שבתוך החריץ קיים וכדברי האחרונים הנז' שכתבו להחמיר.