כף החיים על יורה דעה מ״ז:א׳

א) [סעיף א'] בהמה שנמצאו בה ב' מעיים טרפה כגון שיש לה מעי יתר מתחלתו ועד סופו וכו' הנה בדין זה רבו הפירושים ויש לחוש לכולהו פירושי וע"כ להכשיר היתר בדקין צריך ג' תנאים. א' שקודם שמתחילים להפצל שיהא ברוחב המעי כרוחב אצבע. ב' שאין באורך הענף היוצא יתר מכאצבע. ג' שחוזר ומתערב למטה סמוך לבית הרעי כרוחב אצבע ואם חסרה א' מג' תנאים אלו טרפה. פר"ח או' ג' לה"פ או' ד' בל"י או' ד' שפ"ד סוף או' א' והיינו בהפסד מועט אבל בהפ"מ יש להקל אם אסר חצאי הב' דהיינו שאפי' הענף היוצא יש בו יותר מכאצבע ואפי' כמה אצבעות כל שיש למעלה רוחב אצבע ולמטה רוחב אצבע מחוברים יחד יש להכשיר והוא כי"א שכתב בש"ע. בל"י או' א' תב"ש או' ג' שה"מ או' ד' מחב"ר או' ב' ענ"ה סו' כ"ו או' א' תו"ז סי' מ"ז או' א' זב"צ או' א' ומ"ש השפ"ד שם בשם התב"ש דבהפ"מ צריך אורך הפיצול כרוחב אצבע כתב עליו הענ"ה שם דאינו כן יעו"ש. וכ"ה דעת המחב"ר והתו"ז שם דלא כהשפ"ד. והגם שמקצת האחרונים הביאו דברי השפ"ד הנז' מפני שלא ראו דברי הפו' הנז' ועוד כיון שכ"ה דעת הש"ע ומור"ם ז"ל בהגה ראוי לפסוק כן בהפ"מ וכדעת הפו' הנז'.