כף החיים על יורה דעה מ״ח:י״ז

טוב) שם הגה. תילעים שנמצאו בכרס כשרה וכו' ואם נמצא הכרס נקוב מתולעים אין להכשיר אלא דוקא ברואה. ב"ח בסי' ל"ו. אבל הש"ך שם ס"ק ו"ז' כתב דגם בכרס ודקון נמי אמרינן הכי יעו"ש וכ"כ הפר"ח שם אי' י"ב. אמנם התב"ש בסי' זה או' ד' כתב דהעיקר לדינא כמשמעות הב"ח ודרישה דאם נמצא הכרס או דקון אי שאר איברים נקיבים ע"י תולעים אין להכשיר כלל כ"א ברואה וקרקבן שהכשירו הפו' בפירוש. וכ"כ המחב"ר או' י"ב. ענ"ה שם או' י"ב. תו"ז שם או' כ"ז. ואפי' אם נמצא תולעים בכרס וכדומה ואינו נקוב רק דיש שם קורט דם או שאר רעותא יש להחמיר. תב"ש שם. מחב"ר שם. ענ"ה שם. תו"ז שם. ומיהו בהפ"מ יש להקל. מחב"ר שם. תו"ז שם. ומשמע הא דמתיר המחב"ר בהפ"מ היינו בדסמיך ליה באינו נקוב ויש קורט דם אבל בנקוב מתולעים אין להכשיר אפי' בהפ"מ וכמ"ש התב"ש דאין להכשיר כלל אבל דעת שה"מ או' ה' דגם אם נמצא הכרס נקוב מתולעים יש להכשיר בהפ"מ דיש לסמוך על המתירין יעי"ש. וכ"כ הזב"ת או' ג' בי"צ או' ב' אלא שהניח בצ"ע. וע"כ נראה דיש להחמיר ואין להכשיר בהפ"מ רק באינו נקוב ויש קירט דם או שאר רעיתא.