כף החיים על יורה דעה ה׳:י״ד

יד) שם. שחיטתו כשרה. וכתב רש"ל בהגה (ביש"ש סוף פ"ב דחולין) דכאן מיירי שאינו לפנינו אז אמרינן אוקי גברא על חזקתו אבל אם הוא לפנינו ואומר לנו בהדיא שהוא חייב חטאת פשיטא דאסור והב"ח חולק עליו והט"ז סק"ג לחלק יצא דאם הוא אומר שכבר איזה זמן עבר עבירה ודאי משקר דאם הוא אמת היה כבר מוציא קול כדי שיתבייש ויתכפר אבל אם הוא בענין שאפשר שלא נודע לו עד האידנא או שאפשר שעשאה האידנא ודאי אמת אמר והשתא קמכוין להתבייש עכ"ל והב"ד כנה"ג בהגה"ט או' ג' וכ"פ השמ"ח או' ו' אלא שבתב"ש או' י"ד כתב דהמחמיר כרש"ל אפי' בזמן רב תע"ב דכדבריו נראה עיקר לדינא יעו"ש וכ"ה דעת הכרתי או' ו' דאין לחלק אם הודה על זמן קרוב או רחוק. וכ"ה דעת המש"ז או' ג'.