כף החיים על יורה דעה נ״ה:ק״ב

קב) [סעיף יג'] נמצא שבור ואינו יודע אם נעשה מחיים וכו' פי' ויצא רוב העצם לחוץ דהיינו שאין !עוחא"ר. פר"ח או' ל"ג. לה"פ או' ל"ג. בל"י או' ט"ז. שה"מ או' מ"ב. זב"ת או' נ"ז. וזהו לדעת הש"ע לעיל סעי' ה' אבל לדידן דאית לן חומרת ההגה לשם סעי' ה' אף אם עוחא"ר ויש ספק אם מחיים או לאח"ש עכ"ז יש להטריף ולא נכשיר מכח ס"ס ומ"מ אם עור ובשר שלם ואין בהם לא נקב ולא שום רעותא דמדינא הו"ל להתיר הגם דלדידן נהגינן להטריף מ"מ הכא דיש ג"כ אידך ספיקא דשמא לאח"ש נשבר יש להכשיר גם לדידן. וכ"ש אם יודע בודאי שבשעה שהוליך העוף לשחוט לא היה שבור ואח"ש מצאו שבור והעור והבשר בלי שום רעותא בכה"ג ודאי יש להתיר בשופי. זר"א או' רפ"ד. זב"צ או' ע"ב.