כף החיים על יורה דעה נ״ו:ל״ט

טל) שם בהגה. ואין אנו בקיאין בעוף וכו' אבל בבהמה בקיאינן אפי' בנשבר ומיהו ה"ד כשחזר ונקשר אבל אם עדיין שבור כיון דיש רעותא גדולה כ"כ יש לאסור גם בבהמה. ש"ך ס"ק י"ג. פר"ח או' יו"ד. לה"פ או' י"א. בל"י או' י"א. זר"א או' רצ"ז. שה"מ או' י"ד. חכ"א כלל כ"ד או' ט"ז. ענ"ה שם או' ט"ו. ומשמע מדברי הש"ך הנז' דכל שנקשר אפי' שאין שאשי"י אלא שעשי"י דהיינו ששוכבין זע"ז יש להכשיר בבהמה ע"י בדיקה. וכ"כ כנה"ג בהגה"ט או' ט"ו. שה"מ שם. אבל השפ"ד או' י"ג כתב צ"ע אם להתיר בהמה באין שאשי"י יעו"ש וכ"כ הזר"א שם דאין להתיר אלא בשאשי"י. שו"ג או' כ"ב. מהר"ש בשו"ת תורת חיים ח"ג סי' ט"ו. הלק"ט ח"א סי' רצ"ג. תו"ז סי' פ"ג או' כ"ט. מיהו הלב"ש סי' א' סעי' י"א או' א' כתב דאם העור והבשר שלם אף אם נקשר שעשי"י יש להכשיר ע"י בדיקה אבל מסתמיות דברי הפו' הנז' משמע דאף אם העור והבשר קיים בעינן שאשי"י אך אם הוא ספק שאשי"י או שעשי"י יש להכשיר ע"י בדיקה. מהרח"ש בשו"ת תורת חיים שם. הלק"ט שם. מחב"ר סי' נ"ה או' כ"ב. תו"ז שם.