כף החיים על יורה דעה נ״ז:קי״א

קיא) וכתב מזמור לדוד בסוף סי' זה שאם הגיעה לסוף העיבור ונמצא הולד שלם בתוכה כששחטוה דקרוב הדבר דודאי אי לא נשחטה הוה ילדה שיש להקל ולהתיר עכ"ל והב"ד הזב"ש או' ל' ונראה שזה עשה דרך פשרה לפי שרש"ל אוסר עד שתלד ופר"ח מתיר בעיבור לבד אבל לפי מ"ש לעיל או' ק"ו דהסכמת האחרונים כרש"ל דאין להתיר אלא עד שתלד דשמא תמות בלידה א"כ ה"ה בנידון זה יש לאסור דחיישינן שמא תמות בלידה אע"ג דהולד שלם. וכ"כ זב"צ או' צ"ד לדחות דברי מזמור לדוד הנז' מהטעם שכתבנו והסכים לאסור.