כף החיים על יורה דעה ס׳:כ״א

כא) שם הגה. ולדידן דלא חיישיגן לגילוי מים וכו' כדלקמן רסי' קט"ז. ובס' באר שבע דף ק' כתב דשאני גילוי דלא אתיליד רעותא במשקין כ"כ ואם היינו חוששין שמא שתה מהם נחש אז היו אסורים לגמרי אבל הכא איכא רעותא גדולה לפניך שנפסקו רגליה ואיכא לברור הלכך חוששין וצריך בדיקה עכ"ד. ואני אומר שפסיקת הרגלים לא הויא רעותא כ"כ ואין חילוק בין דין זה לדין מים מגולים אלא דהתם לא אפשר בבדיקה והכא אפשר בבדיקה ומיהו כיון דחזינן דהאידנא לכתחלה מניחין המים מגולים ולית מאן דחש לכסותן אלא משום נקיות בעלמא א"כ בכ"ש שיש להתיר בהמה זו בלא בדיקה. והש"כ כתב שדעת המחבר כבעל ס' באר שבע מדכתב כאן דין זה ולקמן רסי' קט"ז כתב דאין גילוי נוהג בינינו אלמא ס"ל לחלק עכ"ד. ולי נראה כדכתיבנא ומ"מ המחמיר תע"ב טוב. פר"ח או' ז' אמנם הברכ"י או' ד' כתב מוכח דסבר מרן כמ"ש באר שבע בתשו' סי' ל"ד וכמ"ש הש"ך. וכ"כ שה"מ או' ז' וכ"כ השפ"ד או' ו' דיש להחמיר כדברי הש"ך כיון דאיכא לברורי ואף בתר רובא לא אזלינן. יד אליהו או' ג' ביא"ב בשפ"ז שם.