כף החיים על יורה דעה ס״ו:ג׳

ג) המור שקורין מוס"ק והוא מן חיה ששמה ידוע ויש לה כמין חטוטרת בצוארה ומתקבץ שם תחלה כעין דם ואח"כ מתייבש ונעשה ממנו המור י"א דאסור לאכלו משום חשש דם וי"א דמותר דפרשא בעלמא הוא ואע"ג דמתחלתו היה דם בתר. השתא אזלינן וכמו שהאריך בזה הכנה"ג בהגה"ט או' ב' ומסיים ולענין הלכה עמא דבר להתיר המור באכילה ומעשים בכל יום להשליך המור תוך המרקחת או מיני מתיקות לריח טוב יעו"ש. וכ"כ במפתחות אשר בסוף ס' קולבן לוי סי' ק"ו. וכ"כ הט"ז באו"ח סי' רי"ו סק"ב. פר"ח בשו"ת מים חיים סי' יו"ד מש"ז באו"ח שם או' ב' שו"ג בסי' זה או' ב' מחב"ר או' י"א זב"צ או ג' ועיין עוד מה שהארכנו בזה באו"ח סי' רי"ו או' כ"א ואו' כ"ב יעו"ש.