כף החיים על יורה דעה ס״ט:שכ״א

שכא) ואפי' אי בעי לאכלו צלי צריך לצלותו עד חצי צלייתו (היינו לדעת המקילין ולדעת המחמירין צריך לצלותו כל צרכו) דאע"ג דדם שלא פירש מותר והיה מותר לאכול בשר חי שאין בו גידים בלי הדחה ומליחה (כמ"ש לקמן סי' ע"ו סעי' ג') התם לא פירש אבל הכא ודאי פירש ע"י האש ממקום למקום אחר יותר ממה שפירש ע"י מליחה ממקום למקום וק"ל במליחה שאותה פרישה חשובה כאלו פירש לחזור לגמרי וחזרה. או"ה כלל ח' או' יו"ד. ויראה דאף לדברי הרא"ש וסיעתו שסוברים דלא מיקרי פירש בפירש ממקום למקום הכא איכא למיחש שמא יצא הדם לחוץ באותה החתיכה עצמה וכל שיצא לחוץ הרי הוא כפירש ממקום זה למקום אחר. כנה"ג שם או' ש"ז. זכ"ל על סעי' זה. זב"צ או' רכ"ג.