מאירי על חולין פ׳ ב

השוחט אותו ואת בנו בקדשים לוקה משום אותו ואת בנו כמו שביארנו ומ"מ אינו לוקה משום מחוסר זמן שהרי מחוסר זמן אין בו לאו אלא עשה שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו' הא מקודם שמיני לא ירצה ולאו הבא מכלל עשה עשה שמא תאמר הרי כל הפסולים שבשור ושה נכללו בלא ירצה כמו שאמרו ז"ל נדבה תעשה אותו ולנדר לא ירצה למד לכל הפסולים שבשור ושה שהם בלא ירצה ולאו שבכללות אין כאן הואיל ופורט בו שרוע וקלוט מ"מ מחוסר זמן יצא מכלל זה שהרי הוציאו הכתוב בלשון עשה כמו שביארנו: