מאירי על גיטין מ״ט א

מי שאמר הרי עלי מנה לבדק הבית ואין לו לפרוע אלא מן הקרקע דינו כבעל חוב ונפרע בבינונית ואין מחזירין אותו לדין תורה אם בעידית אם בזבורית מר כדאית ליה ומר כדאית ליה אלא הרי הוא כשאר בעל חוב ולענין נגיחה שור שלנו שנגח שור של הקדש או שור של הקדש שנגח שור שלנו פטורים לגמרי רעהו אמר רחמנא ולא של הקדש אבל שור שלנו שאכל ערוגה של הקדש יש אומרין שחייב ויש פוטרין אף בזו וכבר כתבנו ענין זה בראשון של קמא: