מאירי על נדרים ע׳

הנזירות אף היא בכלל שאר נדרים לענין הפרת אב ובעל כמו שביארנו בראש המסכתא וכל שנדרה והאב או הבעל מתפיס עצמו בנדרה אינו יכול להפר מעתה שמע אשתו אומרת הריני נזירה ואמר הוא ואני אינו יכול להפר שזה שאמר ואני הקמה היא ולא הקמת שעה אלא הקמה לעולם ושניהם נזירים אבל אם נדר הוא והיא מתפסת עצמה בנדרו שלו קיים ושלה אם ירצה להפר יפר וכן באב אצל בתו:

במסכת כתובות התבאר שהבוגרת כל שנתקדשה לאחר בגרותה מיד נותנין לה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה ואם בגרה ולא נתקדשה עד לאחר זמן נותנין לה תשלום שנים עשר חדש מזמן בגרותה שהבגר כתביעה ומכל מקום אין נותנין לה פחות משלשים יום אפילו נתקדשה אחר י"ב חדש לבגרותה ואין הלכה כדברי האומר שם שאפילו בגרה יום אחד ונתקדשה אין נותנין לה אלא שלשים יום ואם כן מה שהקשו בסוגיא זו בוגרת בשלשים יום סגיא לא על דעת פסק נאמרה או שמא כך הוא מקשה בשלשים יום סגיא לפעמים והיכי נקיט ליה שנים עשר חדש ואין לה שנים עשר חדש אלא אם כן נתקדשה תכף לבגרותה והוה ליה למנקט שלשים יום שהוא זמן הנתון לכל בוגרת לפחות שבשיעורין ותירץ תני הבוגרת וששהתה וכו' ר"ל והנערה ששהתה שנים עשר חדש כמו שיתבאר: