מאירי על יומא ע״ו

כבר התבאר ששתוי יין הנכנס למקדש ועבד חייב מיתה בידי שמים ועבודתו פסולה ומ"מ שאר המשכרים כגון דבש וחלב ודבילה קעילית לוקה ועבודתו כשרה שאין חלול עבודה אלא בשכרות של יין וכן הנזיר מותר בדבש וחלב ודבילה קעילית שלא נאסר אלא בשכרות של יין:

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם שבאותו מקום ושבאותו זמן ושבאותה לשון נדר מן התירוש אם דרכם לקרוא תירוש לכל מיני מתיקה ואין קורין תירוש ליין ולתירוש האמור בתורה הרי זה אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין ותירוש ואם קורין תירוש ליין חדש הרי זה אסור בו כלל הדברים הלך בהם אחר לשון בני אדם כמו שיתבאר במקומו: