מלכים ב י״ז:א׳-ו׳

בשנת שתים עשרה לאחז וגו'. אי אפשר לומר שמלך הושע בשנת שתים עשרה לאחז, שהרי בשנת ארבע לאחז הרג את פקח ומלך תחתיו, וכשתבדק בשנות פקח תמצא כן, וגם אי אפשר לומר שלא מלך אלא תשע שנים, שהרי מלך משנת ארבע לאחז עד שנת שש לחזקיהו שנלכדה שומרון, הרי יותר משש עשרה שנה, ומה תלמוד לומר תשע שנים, משמרד במלך אשור, כך שנויה בסדר עולם ואי אפשר לומר שבשנת שתים עשרה לאחז התחיל למרוד, שאם כן תמצא את שני מרדו חמש שנים בימי אחז, ושש שנים בימי חזקיהו הרי אחת עשרה, וכאן הוא אומר תשע, לא הוזכר שנת שתים עשרה לאחז אלא לענין מקרא של אחריו: עליו עלה שלמנאסר וגו', שבשנת שתים עשרה לאחז עלה סנחריב על הושע, והגלה לאותן שבעבר הירדן, וכך שנינו בסדר עולם, ומקרא כתוב בדברי הימים (א ה כו): ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי, ולא פירש באיזה זמן, וכאן פירש שבשנת שתים עשרה לאחז היה, שלש גליות גלו עשרת השבטים, בשנת עשרים לפקח, כמו שכתוב למעלה (טו כט): בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת דן וגו' כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה, וזה היה שנת הארבע לאחז, שהה שמנה שנים ובא עליהם, שנת שתים עשרה לאחז, והגלם לראובני ולגדי, וכשראה הושע בן אלה מרד בו ושלח מלאכים אל סוא מלך מצרים (לקמן יז ד), שהה שמונה שנים, ובא וצר על שומרון, ונלכדה לקץ שלש שנים, וגלו כולן, וזהו שנאמר (בישעיהו ח כג): כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי, הקל אף בשניה, שלא הגלה אלא שני השבטים, אבל האחרון הכביד, טיאט את הכל, כזה שמכבד את הבית ומכל מקום לפי החשבון שכתב כאן את מנין שני מרדו תשע שנים, לא מרד בו עד שנת ארבע עשרה לאחז, שהרי אחז מלך שש עשרה, שלש שנים של אחז היה המרד, ושש שנים בימי חזקיהו:

In the twelfth year of Achaz, etc. It is impossible to say that Hoshei'a became king in the twelfth year of Achaz, because in the fourth year of Achaz, he assassinated Pekach and reigned in his place,¹See above, 15:30. and when you examine Pekach's years you will find it so. Likewise, it is impossible to say that he reigned for only nine years, for he reigned from the fourth year of Achaz until the sixth year of Chizkiyohu, when Shomron was conquered, and this amounts to more than sixteen years. What then is the meaning of “nine years”? [It was nine years] since he rebelled against the king of Ashur. This is what is learned in Seder Olam. And it is impossible to say that in the twelfth year of Achaz he started to rebel, for if so, you will find the years of his revolt five years during the days of Achaz and six years during the days of Chizkiyohu, making [a total of] eleven years, yet here he states [that he reigned] nine [years]. ”The twelfth year of Achaz” was mentioned only in connection with the verse following, ”Shalmaneser [king Ashur] went up against him, etc.”²Below, v. 3.³According to Rashi, the nine years mentioned in this verse refer to the total length of Hoshei'a's revolt, which began in the fourteenth year of Achaz. [i.e.,] that in the twelfth year of Achaz, Sancheiriv went up against Hoshei'a and exiled those who were on the eastern bank of the Yardein. Thus we learned in Seder Olam. And a verse is written in Divrei Hayomim, ”Adonoy of Yisroel aroused Pul king of Ashur … and he exiled the people of Reuvein and the people of Gad,”⁴I Divrei Hayomim 5:26. and it did not explain during which time frame. But here it explains that it occurred in the twelfth year of Achaz['s reign]. The ten tribes were exiled at three different times: [The first exile was] in the twentieth year of Pekach, as it is written above, ”Tiglas Pileser the king of Ashur came and took Iyon and Dan, etc., and the entire land of Naphtoli and exiled them to Ashur.”⁵See above, 15:29. In our editions, however, Dan is not mentioned in the verse. Now this was the fourth year of Achaz. [The second exile,] he waited eight years and came upon them in the twelfth year of Achaz, and exiled the members of Reuvein and the Gad. But, when Hoshei'a son of Eilah saw this, he revolted against him and sent messengers to So the king of Egypt. [And the third exile] he waited eight years and came and laid siege on Shomron. After three years it was conquered, and everyone was exiled. This is [the meaning of] what is written, ”Like the first time, he dealt mildly, the land of Zevulun and the land of Naphtoli,”⁶Yeshayohu 8:23. so did he deal mildly⁷By exiling only two tribes. also in the second [exile], for he exiled but two tribes. But, “in the last one, he swept,” [i.e.,] he swept everything out like one who sweeps a house. In any case, according to the amount he wrote here as the number of years of his revolt, [i.e.,] nine years, he did not revolt against him until the fourteenth year of Achaz, for Achaz reigned sixteen years; the revolt was during three years of Achaz['s reign] and six years during the days of Chizkiyohu['s reign].

רק לא כמלכי ישראל. שביטל פרדיסאות שישבו מימי ירבעם על הדרכים, לשמור שלא יעלו ישראל לרגל, וזה בטלן לפי שגלו עגלי הזהב כבר בשתי גליות, בגלות ראשונה, ויקח את עיון ואת דן, הגלה עגל שבדן, ובשניה כשגלו ראובן וגד, נטל עגל שבבית אל, לקיים מה שנאמר (הושע י ו): גם אותו לאשור יובל. ולפי שבטלו פרדיסאות והם נמנעו מלעלות לרגל, לפיכך נחתם גזר דינם לגלות בימיו, שעד עכשיו תלו הקלקלה במלכיהם, ועתה לא היה במי לתלות, וזהו שאמר הושע בן בארי (שם ה ג): כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל, עתה נגלית רעתכם:

But not like the kings of Yisroel. For he abolished the sentries who were stationed on the roads from the days of Yorovom, to guard against the [Bnei] Yisroel from going up and performing the pilgrimage for the festivals, and this one abolished them,⁸He abolished the sentries on the fifteenth day of Menachem Av, and therefore that day was proclaimed a minor holiday. See Maseches Taanis 30b.—Radak Hoshei'a 10:6. because the golden calves had already been exiled in the two [previous] exiles. In the first exile, [it states,] “he took Iyon and Dan,”⁹See above 15:29. [i.e.,] he exiled the calf that was in Dan. And in the second [exile], when Reuvein and Gad were exiled, he took the calf that was in Beis Eil, to fulfill what was stated, ”That too, will be transported to Ashur.”¹⁰Hoshei'a 10:6. And because the sentries were abolished, and they [nonetheless] refrained from going up and performing the pilgrimage for the festivals, therefore, their verdict to be exiled in his days was sealed, for until now, they had blamed the corruption on their kings, but now they had no one to blame. This is what Hoshei'a the son of Be'eiri said, ”For now you have gone astray, Ephrayim, Yisroel has become defiled.”¹¹Ibid 5:3. See Rashi in Maseches Gittin 88a. [i.e.,] now your evil has been revealed.

בשנת התשעית. למרדו של הושע:

In the ninth year. Of Hoshei'a's revolt.

ויגל את ישראל. ויגלה את ישראל, וזה שעור כל תיבה שפעל שלה בה"א, כגון ; 'פנה' 'בנה' 'גלה' 'זנה' 'רבה', כשבא לתת בראש התיבה וא"ו יו"ד, אם המלה מוסבת על הפועל, תהא היו"ד נקודה בחיר"ק, כגון (בראשית יב ז): ויבן שם מזבח ; (שמות לב טו) ויפן וירד משה ; (לקמן פסוק כג): ויגל יהודה מעל אדמתו ; (ירמיהו ג ח): ותלך ותזן גם היא ; (שמות א כ): וירב העם ויעצמו מאד. ואם הוא מדבר בלשון מפעיל, תהא היו"ד נקודה בסגו"ל, כגון (שופטים טו ד): ויפן זנב אל זנב ; (לקמן יח יא): ויגל את ישראל אשורה ; (דברי הימים ב כא יא): ויזן את יושבי ירושלים ; (איכה ב ה): וירב בבת יהודה תאניה ואניה:

And exiled Yisroel. [ויגל is the same as] ויגלה [=and he exiled] Yisroel. This is the rule for every word whose verb root [ends] with a `ה', e.g., פנה[=to face], בנה [=to build], גלה [=to go into exile], זנה [=to commit adultery], רבה [=to multiply]; when one comes to add a prefix to the word with `ו ' or a `י', if the word applies to the doer, the `י' will be voweled with a “chirik,” e.g., “And he built [=ויבן] an altar there;”¹²Bereishis 12:7. ”And Moshe turned [=ויפן] and descended;”¹³Shemos 32:15. ”And Yisroel was exiled [=ויגל] off its land;”¹⁴Below 25:21. ”And she too went and committed whoredom[=ותזן];”¹⁵Yirmiyahu 3:8. ”And the people increased [=וירב] and became very strong.”¹⁶Shemos 1:20. If however, one is talking in the causative conjugation, the `י' will be voweled with a “segol,” e.g., “And turned [=ויפן] tail to tail;”¹⁷Shoftim 15:4. ”And exiled [=ויגל] the Israelites to Ashur;”¹⁸Below, 18:11. ”And he caused the dwellers of Yerusholayim to go astray [=ויזן];”¹⁹II Divrei Hayomim 21:11. ”And He increased [=וירב] among the people of Yehudah grief and lamentation.”²⁰Eichah 2:5.