קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י

כ״ד:א׳

בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי־לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשׇׁב וַיִּמְרׇד־בּֽוֹ׃

כ״ד:ב׳

וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה ׀ בּוֹ אֶת־גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת־גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת ׀ גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵֽי־עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִֽים׃

כ״ד:ג׳

אַךְ ׀ עַל־פִּי יְהֹוָה הָֽיְתָה בִּֽיהוּדָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֽׂה׃

רש״י

אך על פי ה' היתה. כל הרעה הבאה ביהודה על ידי הגדודים האלה:

Indeed, it was by the order of Adonoy. All the calamity that befell Yehudah through these bands.1I.e., all the calamity had been preordained from the time of Menashe's reign.—Radak

כ״ד:ד׳

וְגַם דַּֽם־הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם דָּם נָקִי וְלֹא־אָבָה יְהֹוָה לִסְלֹֽחַ׃

כ״ד:ה׳

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכׇל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָֽה׃

כ״ד:ו׳

וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם־אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּֽיו׃

רש״י

וישכב יהויקים. לא על מטתו, כי אסרו נבוכדנאצר בנחושתים להוליכו בבלה, והיו מגררין אותו ומת בידם, כמו שנאמר (ירמיהו כב יט): קבורת חמור יקבר סחוב והשלך. ובדברי הימים (ב לו ו) כתב שאסרו נבוכדנאצר להוליכו בבלה:

Yehoyakim lay with his forefathers. [He did] not die in his bed, for Nevuchadnetzar bound him with chains to take him to Bavel, and when they were dragging him he died in their hands,2Scripture therefore, does not mention his burial. There are several different opinions surrounding the circumstances of Yehoyakim's death and burial. See Vayikra Rabboh 19:6. as it is stated, ”With the burial of a donkey will he be buried, dragged and thrown,”3Yirmiyahu 22:19. and in Divrei Hayomim it is written4II Divrei Hayomim 36:6. The verse there states, “Nevuchadnetzar king of Bavel attacked him [Yehoyakim] and bound him in chains to take him to Bavel.” that Nevuchadnetzar bound him to take him to Bavel.

כ״ד:ז׳

וְלֹא־הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵֽאַרְצוֹ כִּֽי־לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד־נְהַר־פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָֽיִם׃ {פ}

רש״י

לצאת מארצו. לעזור ליהויקים:

Left his land. To aid Yehoyakim.

כי לקח מלך בבל וגו'. שנצחו במלחמה בשנת הרביעית ליהויקים, בכרכמיש על נהר פרת, ככתוב בספר ירמיהו (מו ב):

For the king of Bavel had taken, etc. For he defeated him in battle in the fourth year of Yehoyakim in Charchemish on the Euphrates River, as it is written in the Book of Yirmiyohu.546:2.

כ״ד:ח׳

בֶּן־שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמׇלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירֽוּשָׁלָ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת־אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

כ״ד:ט׳

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אָבִֽיו׃

כ״ד:י׳

בָּעֵת הַהִיא (עלה) [עָלוּ] עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלָ͏ִם וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצֽוֹר׃

כ״ד:י״א

וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַל־הָעִיר וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶֽיהָ׃

כ״ד:י״ב

וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמׇלְכֽוֹ׃

רש״י

ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל. לעשות לו כרצונו, ולא למלחמה:

Yehoyachin king of Yehudah, came out to the king of Bavel. That he do to him as he wishes, and not for war.6Nevuchadnetzar, at this time, did not come to destroy Yerusholayim. He only demanded that Yehoyachin be handed over to him. See Vayikra Rabboh 19:6.

כ״ד:י״ג

וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת־כׇּל־אֽוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְקַצֵּץ אֶת־כׇּל־כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָֽה׃

כ״ד:י״ד

וְהִגְלָה אֶת־כׇּל־יְרוּשָׁלַ͏ִם וְֽאֶת־כׇּל־הַשָּׂרִים וְאֵת ׀ כׇּל־גִּבּוֹרֵי הַחַיִל (עשרה) [עֲשֶׂרֶת] אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכׇל־הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם־הָאָֽרֶץ׃

רש״י

החרש והמסגר. תרגם יונתן: אומניא ותרעיא. ורבותינו אמרו (גיטין פח א): חכמים גדולים בתורה, שכשאחד פותח הכל שותקין, כמו שכתוב (ישעיהו מא א): החרישו אלי איים, מסגר, הכל יושבין לפניו ולמדין הימנו, כמו שנאמר (שם כב): ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח:

Craftsmen and gatekeepers. [Targum] Yonoson rendered the craftsmen and the sentries of the gates. But, our Rabbis said that these were great Torah scholars,7I.e., “craftsmen and gatekeepers” is a metaphoric allusion to Torah scholars. See Maseches Sanhedrin 38a. that when one would begin [to speak], all remained silent [=חרש], as it is written, “Be silent before Me, O islands.”8Yeshayohu 41:1. ”מסגר” [is one who] all sit before him and learn from him, as it is stated, ”And he will open, and no one will close, and he will close, and no one will open.”9Ibid 22:22. 10See Maseches Gittin 88a.

כ״ד:ט״ו

וַיֶּגֶל אֶת־יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת־אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת־נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת־סָרִיסָיו וְאֵת (אולי) [אֵילֵי] הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶֽלָה׃

רש״י

ואת אילי הארץ. אלו חורי יהודה ובנימין, וצדיקים היו, עליהם הכתוב אומר (ירמיהו כד ה): כתאנים הטובות האלה כן אכיר את גלות יהודה:

And the dignitaries of the land. These are the dignitaries of Yehudah and Binyomin, who were righteous men. Concerning them Scripture states, ”Like these good figs, so will I recognize the exiles of Yehudah.”11Yirmiyahu 24:5.

כ״ד:ט״ז

וְאֵת כׇּל־אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ־בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶֽלָה׃

רש״י

שבעת אלפים. ולמעלה הוא אומר עשרת אלפים, בא הכתוב השלישי והכריע בספר ירמיהו (נב כח): זה העם אשר הגלה נבוכדנצר בשנת שבע יהודים שלשת אלפים, אמור מעתה שלשת אלפים היו משבט יהודה, ושבעת אלפים מבנימין ושאר שבטים, ואף בסדר עולם למדנו כן:

Seven thousand. But above he states, “ten thousand.”12Above, v. 14. The third verse comes to reconcile [the difference], in the Book of Yirmiyohu, ”This is the people whom Nevuchadnetzar exiled in the seventh year, three thousand Jews.”13Yirmiyahu 52:28. The verse there states, “three thousand and twenty-three Jews.” We deduce from here that three thousand were of the tribe of Yehudah and seven thousand were of Binyomin and the other tribes. Also in Seder Olam we learned this.

כ״ד:י״ז

וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת־שְׁמוֹ צִדְקִיָּֽהוּ׃ {פ}

רש״י

ויסב את שמו צדקיהו. יה יצדיק עליך את הדין, אם תמרוד בי (הוריות יא ב):

And changed his name to Tzidkiyohu. May God justify the judgment upon you if you rebel against me.14See Maseches Horiyos 11b.

כ״ד:י״ח

בֶּן־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמׇלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ (חמיטל) [חֲמוּטַל] בַּֽת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָֽה׃

כ״ד:י״ט

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוֹיָקִֽים׃

כ״ד:כ׳

כִּי ׀ עַל־אַף יְהֹוָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַ͏ִם וּבִיהוּדָה עַד־הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶֽל׃ {ס}        

רש״י

כי על אף ה' היתה וגו'. לפיכך וימרוד צדקיהו במלך בבל, נתן הקב"ה בלבו למרוד בו, כדי שיגלה:

Indeed the wrath of Adonoy was, etc. Therefore, Tzidkiyohu rebelled against the king of Bavel. The Holy One, Blessed Is He, gave him the desire to rebel against him in order that he would be exiled.15God incited Tzidkiyohu to rebel in order to exile the Bnei Yisroel from Eretz Yisroel.

טקסטים

  • עברית: Miqra according to the Masorah · רישיון: CC-BY-SA
  • אנגלית: The Koren Jerusalem Bible · רישיון: CC-BY-NC
  • עברית: On Your Way -- new · רישיון: PD
  • אנגלית: The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · רישיון: CC-BY

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא