מיכה ג׳:ה׳-ח׳

הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם. וְאוֹכְלִים בְּשַׂר בְּהֵמוֹת פְּטוּמוֹת הַמַּאֲכִילִים אוֹתָם עַמִּי הַטּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם:

who bite with their teeth—and eat the flesh of fattened animals, which my people who stray after them feed them.

וְקָרְאוּ שָׁלוֹם. וְכַאֲשֶׁר יַאֲכִילוּ יִקְרְאוּ וְיִתְנַבְּאוּ לָהֶם שָׁלוֹם:

and herald peace—And, when they feed them, they herald and prophesy peace for them.

וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה. וְהִזְמִינוּ עָלָיו לְמִלְחָמָה:

they prepare war Heb. וְקִדְּשׁוּ.

מַעֲנֵה אֱלֹהִים. מַעֲנֵה נָקוּד קָמַץ (רוֹצֶה לוֹמַר צֵירֵי), לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק אֶל הַשֵּׁם:

statement of God Heb. מַעֲנֵה is vowelized with a kamatz [meaning a zeirah] since it is attached to God’s Name.