קהלת רבה י״ב:ו׳

עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף, זֶה הוּא חוּט שֶׁל שִׁדְרָה. וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב, זוֹ גֻּלְגֹּלֶת. רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אָמַר זוֹ גַּרְגֶּרֶת שֶׁהִיא מְגַלָּה אֶת הַזָּהָב וּמְרִיצָה אֶת הַכֶּסֶף. וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ, זוֹ כְּרֵסוֹ שֶׁל אָדָם, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּרֵסוֹ שֶׁל אָדָם נִבְקַעַת וּמוֹסֶרֶת לַפֶּה וְאוֹמֶרֶת לוֹ, הֵא לְךָ מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָתַתָּ בִּי. רַבִּי חַגַּי מַיְיתֵי לָהּ מֵהָדֵין קְרָיָיא (מלאכי ב, ג): וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. בַּר קַפָּרָא אָמַר עַד שְׁלשָׁה יָמִים תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל, שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַפָּנִים נִכֶּרֶת. תְּנִינָא אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם וכו'. וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר, תְּרֵין אָמוֹרִין, חַד אָמַר כְּאִילֵּין גַּלְגְּלַיָא דְּצִיפּוֹרִין, וְאוֹחֲרָנָא אָמַר כְּאִלֵּין רִגְבַיָּיה דִטְבֶרְיָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב כא, לג): מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל.