קהלת רבה ב׳:ד׳

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, אָמַר שְׁלֹמֹה הִגְדַּלְתִּי מַעֲשַׂי מִמַּעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, יח): וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וגו' בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ט, י): וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, יא): כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן.