קהלת רבה ב׳:ט׳

וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָיִם. וְכִי מִי הָיָה לְפָנָיו בִּירוּשָׁלַיִם, לֹא דָּוִד אָבִיו הָיָה, אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס, אוֹן בֶּן פֶּלֶת, בְּנוֹ צִפּוֹר, בְּנוֹ בְעוֹר, וְחִזְקִיָּה. וּשְׁנַיִם נִקְרְאוּ מָנֶה בֶּן מָנֶה, בֶּן עִקֵּשׁ וּשְׁלֹמֹה. אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי. אָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר שְׁלֹמֹה כָּל תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּזִקְנָתִי פַּסְטֵירִין בְּאַף, נִתְקַיְּמָה בִּי.