קהלת רבה ג׳:י׳

רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ זֶה שִׁפּוּטוֹ שֶׁל מָמוֹן, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, אֶלָּא אִם אִית לֵיהּ מֵאָה בָּעֵי דְּיַעַבְדוּן תַּרְתֵּי מְאָה, וּמַאן דְּאִית לֵיהּ תַּרְתֵּי מְאָה בָּעֵי דְּיַעַבְדוּן אַרְבָּעָה. לַעֲנוֹת בּוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אִם זָכָה אוֹתוֹ אָדָם וְעָשָׂה מִמָּמוֹנוֹ מִצְווֹת וּמִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה בּוֹ הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ל, לג): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי וגו', וְאִם לָאו הוּא עוֹנֶה בּוֹ וּמְקַטְרְגוֹ, דִּכְתִיב (דברים יט, טז): לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה שִׁפּוּטוֹ שֶׁל גָּזֵל, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מָשָׁל לִסְאָה מְלֵאָה עֲוֹנוֹת, מִי הוּא מְקַטְרֵג רִאשׁוֹן שֶׁבְּכֻלָּן גָּזֵל, דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן (עמוס ט, א): וּבְצָעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן לְפִי שֶׁהָיוּ בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֵין לְךָ קָשֶׁה שֶׁבְּכֻלָּן אֶלָּא גָּזֵל. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חַטָּאוֹת סִדֵּר יְחֶזְקֵאל וּמִכֻלָּן לֹא חָתַם אֶלָּא בְּגָזֵל, דִּכְתִיב (יחזקאל כב, יג): וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל בִּצְעֵךְ וגו'. רַבִּי חוּנְיָא פָּתַר קְרָיָיה בִּנְבִיאִים וּבִכְתוּבִים, שֶׁאִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ קוֹרִין אֶלָּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, חֲמִשָּׁה סְפָרִים בִּלְבָד, וּכְלוּם נִתְּנוּ לָהֶם נְבִיאִים וּכְתוּבִים אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ יְגֵעִין בָּהֶם וּבַתּוֹרָה וְעוֹשִׂים מִצְווֹת וּצְדָקוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב. רַבָּנָן אָמְרִין אַף עַל פִּי כֵן לַעֲנוֹת בּוֹ, מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶם שָׂכָר כַּחֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר זֶה שִׁפּוּטָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וּשְׁכֵחָהּ. רַבָּנָן דְּתַמָּן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק דְּהָכָא, וְרַבִּי טוֹבְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, לְטוֹבָתוֹ אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְשָׁכֵחַ, שֶׁאִלּוּ הָיָה אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְלֹא שָׁכֵחַ, הָיָה מִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שָׁנִים וְחוֹזֵר וּמִתְעַסֵּק בִּמְלַאכְתּוֹ וְלֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ בָּהּ לְעוֹלָם כָּל יָמָיו, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ אֵינוֹ מֵזִיז וְאֵינוֹ מֵזִיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין זֶה שִׁפּוּטוֹ שֶׁל גָּזֵל, תֵּדַע שֶׁהוּא כֵן שֶׁהֲרֵי דוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין וּשְׁטוּפִין בְּגָזֵל, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב כד, ב): גְּבֻלוֹת יַשִֹּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ, רְאֵה כִּי נִמְחוּ בַּמַּיִם מִן הָעוֹלָם, אֲבָל שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד שֶׁהִרְחִיקוּ עַצְמָן מִן הַגָּזֵל, לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחֲלָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ גָּזָל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, א): וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה, וְכֵן מַמְהִיר שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל,